יום שני, 22 בפברואר 2016

אם אתם רוצים לדעת מה באמת אתם אוכלים - "חי בריא" - תו האיכות המהפכני למשק הבשר בישראל!

בשבוע שעבר השתתפתי בערב השקה שמאוד מאוד שמחתי להשתתף בו, לא בשל הבשר המצוין שהוגש לנו... אלא בשל התוכן החשוב והשינוי לו נחשפנו בערב הזה! כי מעכשיו יש אופציה! אופציה לבחור בשר ישראלי, שמגיע עם מידע איפה גדל ואיך גדל! ואפשר לבחור לאכול בשר שאינו אנונימי ושאיכותו אינה תלויה רק במזל... (הרי גם כשהמחיר יקר, אין זו ערובה שאנו לא רוכשים בשר ירוד, לצערנו).

אנחנו, ובמיוחד מי שחיים כמונו על פי עקרונות תזונת הפליאו, אוכלים בשר ומאמינים שזאת התזונה הנכונה לנו, כבני אדם. אבל בעידן המתועש והמסחרי שבו אני חיים, תמיד מקנן בנו החשש, שמא הבשר שאנחנו צורכים גודל בתנאים מחפירים וחלילה נושא עמו זיהומים ולא מספק את הערכים התזונתיים להם אנו זקוקים. לכן, מאוד שמחנו השבוע כשהתבשרנו על מהפיכה של ממש במשק הבשר הישראלי - מיזם פרטי חברתי, שמצרף אליו מגדלי בשר מרחבי הארץ, מכתיב להם דרישות מחמירות לגידול ולהפצה ומעניק תו איכות - "חי בריא", למגדלים שעומדים בדרישות. עבורנו, כצרכני בשר "כבדים", זו הפעם הראשונה שמבטיחים לנו שקיפות מלאה לגבי מוצאו של הבשר שאנחנו קונים, מרגע הגידול ועד הגיעו למקרר. התו "חי בריא" מבטיח לנו שתם עידן חוסר השקיפות בתעשיית הבשר ואם נקפיד על רכישת בשר בעל התו החדש, אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שקיבלנו בשר איכותי ונקי, שגודל בתנאים הולמים וטופל על פי התקנים הכי מחמירים.
הערב כלל פאנל מעניין של מומחים, אם מהתחום הרפואי ואם מהצד של המגדלים. הפאנל, שהיה בהנחיית גיא מרוז, סיפר סיפור משמח ומעניין...

אז איך כל זה עובד? מאיפה זה בא? קראו בהרחבה את סיפורו של תו "חי בריא", כפי שנמסר לנו באירוע ההשקה אליו הוזמנו:
יוזמה חדשה בשם "חי בריאמבקשת לספק מעין "תעודת כשרותפרטית למזון מן החי מקומי ובריא יותר ומבטיחה שמירה על רווחת בעלי החיים במהלך הגידול עצמו.
תו האיכות הוולונטרי "חי בריאמבטיח לצרכן כי בעלי החיים גודלו בהתאם לדרישות גידול מחמירות המבוססות על תקנים בינלאומיים ומבטיחות לצרכן בטיחות ושקיפות לגבי מקור המזון מן החי ואופן הפקתופעילות הפיקוח וההחלטה על מתן אישורי עמידה למגדלים ולמשווקים בדרישות תכנית "חי בריאמתבצעת על ידי חברת פיקוח חיצונית ובלתי תלויה "אגריאור".

באדיבות: סרגיי מיידןוידאו הד

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההתעניינות בקרב הצרכנים לגבי המזון אותו אנו צורכים. אנחנו נחשפים חדשות לבקרים לרמה הירודה של הבשר ה"תעשייתי" הזמין לנו: מהיבטים בריאותיים כדוגמת השימוש השוטף באנטיביוטיקה ברמה המניעתית להיבטים מוסריים כמו פגיעה ברווחת בעלי החיים במהלך הגידול במשק.
עד היום לא הייתה בישראל האפשרות לדעת מאיפה בא הבשר שלנו ואילו פרקטיקות גידול יושמו במשקים. חוסר השקיפות הזה פוגע הן במגדלים הטובים – שאינם יכולים לבדל את תוצרתם מיתר התוצרת בשוק, והן בצרכנים- שאינם יכולים לבצע החלטות צריכה מושכלות. מהיום זה משתנה!
תו איכות חי בריא – האלטרנטיבה השפויה לצריכת בשר ומזון מן החי!
תכירו את "חי בריא" - תו איכות ברגולציה עצמית תחת פיקוח חיצוני ובלתי תלוי המספק לצרכן שקיפות מלאה לגבי מקור המזון ואופן הפקתו. תו "חי בריא" הוא תו המזון היחידי בישראל המבטיח לנו מזון מן החי שנולד וגדל בישראל, שהינו איכותי ובריא יותר והופק תוך שמירה על רווחת בעלי החיים. מוצרי חי בריא משווקים תוך שמירה על עקיבות מלאה מהמשק למזלג, בפיקוח מלא ובמעקב גנטי.
"חי בריא" הינו תו המזון הראשון והיחיד בישראל המבטיח כי מקור המזון במשקים שקיבלו על עצמם, באופן וולונטרי, את נהלי "חי בריא" - דרישות גידול מקיפות ומחמירות המתייחסות לכל שלבי הגידול של בעלי החיים מהמלטה ועד שחיטה, ומטרתם להבטיח כי גידול חיות המשק נעשה באופן שתורם לבריאות ולרווחת בעלי החיים ובני האדם.
נהלי "חי בריא" מתבססים על תקינה בינלאומית ועברו התאמות בעזרתם של מומחים, וטרינרים, חוקרים, מדריכי שה"מ של משרד החקלאות, יועצי תזונה של בעלי חיים ומגדלים מקומיים.
איסור שימוש באנטיביוטיקה ברמה המניעתית, תזונה נאותה שאינה כוללת חלבון מהחי (כדוגמת זבל עופות), איסור על החזקת בעלי החיים בבידוד, קביעת גיל גמילה מינימלי, הגבלת זמן ההובלה של בעלי חיים למקסימום של 4 שעות, חיוב התקנת טלוויזיה במעגל סגור בבית המטבחיים, כל אלו הן רק דוגמאות מעטות לדרישות נהלי "חי בריא". (לצפייה בנהלי "חי בריא": http://www.haibari.co.il/תקנים/)
מערך הפיקוח של חי בריא הוא בלתי תלוי ונעשה על ידי חברת פיקוח חיצונית ובלתי תלויה "אגריאור", הפועלת בהתאם לדרישות ISO65 לחברות פיקוח והתעדה והמוסמכת מטעם משרד החקלאות לבצע פיקוח על תוצרת אורגנית, מה שמבטיח למגדלים, למשווקים ולצרכנים כי תהליך הפיקוח וההתעדה הינו אמין ונטול ניגוד עניינים
כחלק מתהליך הפיקוח, "חי בריא" מנהלת מערך זיהוי גֶּנוֹמִי במשקי בקר לבשר וצאן לבשר על מנת לאפשר עקיבות (traceability) של כל נתח בשר, מהמזלג עד למשק בו גדל בעל החיים. מעבר ליתרונות בהקשר של בטיחות הציבור, מאפשר המערך הגנומי לזהות זיופים ומוצרים שאינם תוצרת "חי בריא" באופן ברור ומיידי
תו איכות "חי בריא" מתכתב עם מגמות עדכניות מהעולם של צריכה מודעת, המעודדת חקלאות מקומית ואחראית ודוגלת ביכולת להתחקות אחר מקורות המזון שלנו.
מזון עם תו האיכות "חי בריא" מבוקש מהרגע הראשון. כבר עם תחילת השיווק בחודש שעברמשתמשים בתו האיכות עשרות מעדניות, מסעדות ואטליזים, ביניהםרפי אהרונוביץ מידע הבשרים, לגזיאל מעדני בשר, מו ומו, סוד הבשר, מסעדת NG ועוד... לרשימה המלאה:http://haibari.co.il/נקודות-מכירה/
יותר ויותר מגדלים מבינים כי הצרכנים דורשים גידול בריא יותר ששם דגש על רווחת בעלי החיים. כמו כן, הם מבינים כי העמימות לגבי מקור המזון הקיימת כיום בשוק אינה מאפשרת לצרכנים לתמוך בגידול מקומי. לפיכך, מגדלים רבים מעוניינים לשנות את שיטות הגידול שלהם ולהצטרף לתכנית "חי בריא". כיום יותר ויותר מגדלים מבינים כי מתן ביטחון לצרכן לגבי מקור המזון ואופן הפקתו זה win win הן למגדל והן לצרכן. בין המגדלים המעוניינים להצטרף לתכנית "חי בריא" ניתן למנות את מגדלי אגודת "מרעה גולן" הכוללת עשרות מגדלי צאן ובקר מרמת הגולן. לרשימת המגדלים שכבר היום נושאים את תו "חי בריא": http://haibari.co.il/משקי-חי-בריא/
(המשקים עוברים את הביקורות בימים אלו ויצטרפו לרשימת משקי "חי בריא" לכשיקבלו אישור עמידה בתכנית "חי בריא" מחברת הפיקוח).
משקים המעוניינים להצטרף לתכנית "חי בריא" ועומדים בכל הדרישות המחמירות שנקבעו בה, ומשווקים המעוניינים לשווק תוצרת כאמור, יתבקשו לשלם סכום שנתי קבוע כשכאמור חלק מהסכום מועבר לחברת הפיקוח "אגריאור" עבור ביצוע פעילות הפיקוח וחלקו לחי בריא עבור ביצוע פעילות מקצועית (כגון גיבוש דרישות הגידול לענפי החי השונים), פעילות שיווקית לקידום הדרישה לתוצרת "חי בריא" בקרב נקודות המכירה, ופעילות לקידום המודעות של התו ויתרונותיו בקרב הציבור הרחב.


על העומדים מאחורי תו "חי בריא":
חי בריא הינו מיזם פרטי חברתי שקם בכדי לתת מענה הומני ובריאותי לצרכני המזון מן החי בישראל. כיום בשוק הישראלי קיימת לאקונה הן בנושא התקינה לקידום חקלאות מקומית מן החי אחראית ומקיימת והן בשקיפות לצרכן לגבי מקור המזון שלו ואופן הפקתו. המשמעות היא שילדינו צורכים בשר באיכות ירודה, עם אנטיביוטיקה, ותוספים שונים. בנוסף, אופן גידול בעלי החיים לרוב אינו הומאני ומתייחס לבעלי החיים כלא יותר מ"יחידת ייצור".
מכאן חברו לימור אברבוך (40), ודודי פרי (60) ובמשך למעלה משנתיים למדו, חקרו את התקינה והדרישות העולמיות ויצרו "נהלים"- דרישות לגידול תוצרת מהחי, שמטרתן לקדם חקלאות מן החי אחראית ומקיימת ומזון מן החי בריא יותר. כל זאת לרווחתנו, לבריאות ילדינו ולרווחת בעלי החיים.

לימור אברבוך – רואת חשבון בהכשרתה, הקימה ועמדה בראש המחלקה לאחריות חברתית בעסקים בחברת רואי החשבון זיו האפט. במהלך 7 שנות עבודתה בחברת החקלאות סינג'נטה קידמה פרויקטים חקלאותיים רחבי היקף שרבים מהם בעלי ממד חברתי משמעותי, כגון: קידום מגדלי הקקאו וחיזוק התשתיות בכפרים בחוף השנהב ובקמרון, שיפור מעמד החקלאים מול יתר השחקנים בשרשרת הערך (סוחרים ויצרנים) וקידום השקיפות לצרכן. לדברי לימור: "הקמתי את "חי בריא" מתוך הכרה שלצרכן הישראלי כיום אין כל אלטרנטיבת צריכה למזון מן החי התעשייתי. אני מאמינה כי רק בעזרת שקיפות לצרכן לגבי מקור המזון ואופן הפקתו הוא יוכל לבצע החלטת צריכה מושכלת הנכונה עבורו. "חי בריא" פועלת לקידום חקלאות מקומית וחיזוק המגדל הישראלי מול יתר השחקנים בשרשרת הערך, להנגשה לציבור של מזון מן החי בריא יותר שהופק באופן אחראי, לקידום רווחת בעלי החיים ולהעצמת הצרכן.


דודי פרי – רואה חשבון בהכשרתו, כיהן בתפקידים בכירים (מנכ"ל ויו"ר) בתעשיית הרכב בארץ ובעולם (שלמה Sixt, ניו קופל). כיום דודי מקדיש את זמנו בקידום עסקים ויוזמות שהינם בעלי ערך מוסף חברתי משמעותי, ובכלל זה הוא מכהן כיו"ר עמותת ידיד הפועלת לצמצום פערים חברתיים וקידום יכולות כלכליות של אוכלוסיות מוחלשות. דודי נכנס כשותף ל"חי בריא" מתוך הבנה כי קיים צורך להנגיש לצרכן הישראלי מזון מן החי בריא יותר שהופק תוך שמירה על רווחת בעלי החיים ומניעת ניצולם וזאת לצד הבאת השקיפות לצרכן באשר למקור המזון שלו ואופן הפקתו. לדברי דודי: "עסקים חברתיים הולכים ונהיים מנוע צמיחה משמעותי בכלכלה העולמית ואני רואה מגמה זו כחשובה וחיובית. אני רואה ב"חי בריא" כעסק חברתי הפועל במספר מישורים חשובים והכרחיים. היוזמה באה לחזק את המגדלים ולצמצם את פערי הידע הקיימים בשוק וזאת על ידי בידול תוצרת מקומית שמקורה במשקים המיישמים שיטות גידול משופרות מיתר התוצרת בשוק (שרובה הגדול כלל אינו מישראל).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה