יום שבת, 8 באוקטובר 2016

מסעדת "על המים" בחוף השרון, הרצליה - חגיגה מושלמת במיקום מושלם. היה מדהים!



לא בכל יום חוגגים יומולדת עגול. מאוד עגול. הכי עגול שיש... וכמי שלא מקופחת כל השנה בצד הקולינרי של החיים, כזה יומולדת מחייב משהו שהוא ממש מעבר - מעבר לדימיון, מעבר לשגרה ומעבר לחושים הרגילים. ובעוד אני מפנטזת בראש איך הייתי רוצה לטעום את החלפת הקידומת המאיימת, הגיעה ההפתעה האמיתית עליה חלמתי: הזמנה להתרשם ממסעדת "על המים" שבהרצליה, הזמנה שהתבררה כמתנת יומולדת מרגשת במיוחד.
"על המים" ממוקמת בלוקיישן הכי מדהים שיש - על קו המים של חוף השרון בהרצליה. כמה מדרגות מפרידות בין הטיילת שעל רצועת החול למרפסת המרווחת, שצופה אל עבר האופק. שעת השקיעה הוסיפה נופך קסום לתחילת הארוחה, כשהבריזה הנעימה של שלהי הקיץ ליטפה אותנו ולא הותירה מקום לספק, שזה ה-מקום לבלות בו ערב כל כך חגיגי.
מבט קצר על המסעדה הבהיר לנו, שיש לנו פה עסק עם מקום מהוקצע ורציני - על השולחנות מפות ומפיות בד, כיסאות מרווחים ונוחים ואווירה נינוחה, שמרמזת על הבאות. ואז הגיע המידע המרשים - המקום קיים כבר כמעט 30 שנה! משנת 1987 (!) נדיר למצוא בסצנת המסעדות בישראל מקום שכזה - כל כך וותיק, אבל שלא שוקט על השמרים. "על המים" מרעננים בקביעות את התפריט ולקראת הקיץ האחרון גויס למשימה שף חדש, אסף טלומק, שהכניס רוח חדשה, מרגשת ומרעננת, כפי שתקראו בהמשך, כשלצידו קונדיטורית מוכשרת, מייגן גייר, שמפליאה לעשות בגזרת הקינוחים. כמה שהיה טעים!!!

הצוות, שגילה בקיאות מרשימה בכל הפרטים הקטנים של המנות, סייע לנו לבחור ארוחה, שייצגה את כל הצדדים של התפריט והשתלבה היטב עם הגחמות הקולינריות שלנו. או יותר נכון שלי - ילדת היומולדת. (וכן - אל תרימו גבה - כשאני יושבת בכזו מסעדה, אני מרגישה כמו ילדה בלונה פרק של טעמים. ילדה לנצח...). "על המים" מגדירה את עצמה כמתמחה ב"מטבח ים תיכוני עילידגיםפירות ים וסושי יפני אותנטי" ואנחנו החלטנו לחלק את החלק הראשון של הארוחה בין מנות קרות מהמטבח ומבחר סושי, כשהחלק השני הוקדש כולו למטבח ולקינוחים.

מנות הפתיחה:

קרפצ'יו בקר משובח! מקבל נגיעות אסיאתיות מעודנות של קרם ווסאבי ואבוקדו, סויה מחוזקת, צ’ילי אדום, שבאופן מפתיע משתלבות בטבעיות עם הפרמז'ן שמגולח בנדיבות על המנה


מנה שאסור לוותר עליה (אבל ממש אסור!) היא מנת טרטר הטונה:
מנה נדיבה של קוביות טונה אדומה הכי טרייה שיש, מונחת על מרבד רוטב אגוזי לוז ופלפלים פיקנטי, בצל ירוק וקריספי צ’יפס. השילוב עם אגוזי הלוז שאנו רגילים לפגוש בעיקר בגזרת המתוקים נותן לכם "זבנג" של עונג בחך והמוח משתהה כמה שניות להבין מה הוא מרגיש. תוסיפו לזה את עקיצת הבצל הסגול והירוק וזו חגיגה מעוררת חושים של ממש.
צ'יפס הבטטה הפריך לדעתנו לא תרם דבר למנה, מלבד ממד ויזואלי והיא כ"כ מושלמת בלעדיו, שמתחשק להמליץ להניח לו בצד ולהתמסר עד הסוף לכל השאר.

מיני ניגירי סלמון טורו: ה"טורו" הוא החלק השומני של הפילה של הטונה וכך גם ב"טורו" הסלמון הוא שמנמן וטעים במיוחד. במנה הנפלאה הזו הטורו זוכה לצריבת אש קלה ביותר בחלקו העליון, בבטנו מוטמנת חבילת אורז קטנטנה והוא נח וסופג ארומה משכרת וטעמים מפרוסת ליים מקורמלת. אל הפה הוא צולל עטור תלתלי בצל ירוק דקיקים וקריספיים... זו מנה חושנית כל כך! טעימה וממכרת, כמעט ביקשנו לעצור כאן ולעשות REWIND על המנה עד שלא נוכל עוד לאכול...

 
אחרי 3 מנות פתיחה חושניות ומסעירות היינו מגורים ודרוכים לבאות... שמחנו כ"כ שבחרנו מראש ללכת על  קומבינציית סושי ונתנו לשף יד חופשית לבחור עבורנו על פי המלצתו ומסתבר שזה היה הדבר המושלם לעשות. על השולחן נחת לו לוח צפחה ענקי ועליו מבחר סושי, שכפי הנראה הגיע היישר מגן עדן:
עצרנו לדקותיים כדי להתענג על היופי הוויזואלי... לקחנו הרבה נשימות כדי להתאפק... ואז החל מחול ארוך ומענג של מרקמים וטעמים:
בחזית התמונה - פרח של סשימי סלמון, סשימי האמצ'י (אינטיאס) וקליפורניה רול
ספיידר רול עם שרימפס בטמפורה
 ניגירי האמצ'י (אינטיאס)
בתמונה למעלה , מאחרי הניגירי וגם למטה מצד שמאל אפשר לראות את הפואה גרה אינארי מונח על מניפת אבוקדו, שקיק אינארי (עשוי מסויה) ממולא באורז ועליו קוביות הפואה גרה (כבד אווז). היו שם גם נתחי דג קטנטנים צלויים וגלילוני אספרגוס שהוסיפו פריכות לכל הנ"ל ברוטב קרמלי נפלא. אהבנו כל ביס וקיווינו שלא יגמר... הבעיה היחידה במנה שהיא מתפרקת בקלות אך גדולה מדי לביס אחד, אך גם ההתעסקות המעט מבולגנת שווה כל גרגר אורז מתפזר. תסמכו עלינו - לא נותר גרגר אחד לרפואה על הצפחה...
בשלב הזה היינו כבר שיכורים מאושר ועונג והרגשנו מרחפים וצפים בקצב תנועת גלי הים. למען האמת, כשתכננו בתחילת הארוחה לעבור למנות החמות אחרי הסושי, לא הערכנו מספיק נכון כמה המנות הקרות היו משביעות. למרות זאת, לא וויתרנו לעצמנו והתפתינו להזמין מנה עיקרית מהמטבח ועל שולחננו הונחה צלחת עמוקה עמוסה בפירות ים. במקור זו מנת פטוצ'יני פירות ים, אך היות שאנו נמנעים מגלוטן, קיבלנו אותה ללא הפטוצ'יני. היו שם ג'מבו שרימפס וקלמרי, מולים, צימוקי שרי, שום קונפי, פטריות פורטובלו ופרמז’ן ברוטב חמאה ויין לבן, המנה הייתה ענקית ועשירה, אבל עמדנו במשימה בכבוד... זו הייתה מנה נדיבה וטעימה להפליא, שכל חובבי פירות הים יהיו מאושרים להכיר.
כעת כבר היינו ממש זקוקים להפסקה ארוכה והתפנינו להתבונן בים הלילי וליהנות מהאווירה הנעימה ששררה במקום. המסעדה, שהייתה מלאה בסועדים נראתה חגיגית ושמחה, מנות יפהפיות המשיכו לזרום מהמטבח אל השולחנות שעל המרפסת, ואנו התחלנו לצוד בעיניים מנות לסעודות הבאות שלנו ב"על המים".

לשמחתנו, הודות לכך שהמנות שאכלנו הורכבו בעיקר מחלבונים קלילים וטריים, חזרנו די מהר לכושר אכילה ופנינו לבחון את תפריט הקינוחים, עליהם סיפרו לנו עוד קודם והתריעו שבשום מקרה לא נוותר עליהם! ומאחר ואנחנו אנשים ממושמעים, לא וויתרנו והרווחנו בענק:

נמסיס מפורק - קרעי עוגת שוקולד, שקוראים לה עוגה אבל היא בעצם טראפל שוקולד ענק ומשובח, בלי קמח, עם זילופי גנאש שוקולד לבן פסיפלורה, פרפה בוטנים וקראנץ' פיצוחים. העוגה האלוהית הזו קרויה על שם "נמסיס" - אלת הנקמה המיתולוגית והיא הרגישה, ללא ספק, כנקמה מתוקה בדיאטה. זו הייתה מנת החלומות לאוהבי השוקולד!!! עצב ויגון ירדו עלינו כשנבלע הביס האחרון...

קרם ברולה פופקורן סמיפרדו, פופקורן מקורמל בציפוי שוקולד לבן וקציפת ויסקי. אל תתנו למראה או לתיאור להטעות אתכם, שכן מדובר במנה מפתיעה וטעימה מאוד! הפופקורן פריך ומתפצפץ, עטוף בקרמל עם נגיעות מלח עדינות והשני בשוקולד לבן. קציפת הוויסקי העדינה והמעט מרירה (באופן חיובי), בשילוב קרירות הבורלה סמיפרדו התחברו כולם לקרנבל של טעמים ומרקמים. שאפו לקונדיטורית!


המחירים ב"על המים" לא ממש עממיים, אבל בהתחשב במיקום המושלם ובאוכל המשובח, החווייתי והמרגש - אין לנו ספק שהמסעדה הזו מעניקה תמורה משתלמת לכספכם. אולי זה נשמע כמו סלוגן נדוש, אבל גם אם לא התכוונתם לחגוג משהו, הארוחה ב"על המים" תהפוך מעצמה לחגיגה!

חוף השרון 4, הרצליה
שעות פעילות: א'-ש' 09:00-23:00
09-9511812

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה