אחת המתנות שקניתי לעצמי בביקור האחרון באיטליה היא המנדולינה החדשה שלי,
שנים שאני מסתכלת על מנדולינות בחנויות המתמחות, הן מסתכלות עלי חזרה וצמרמורת של זכרון כואב שטוף דם עולה בי
ומעביר חלחלה באצבעות שזוכרות היטב איך הפכו "גוליאנים" לפני שנים רבות כשפגשתי מנדולינה מזדמנת מהסוג הפשוט שלא נותן הגנה נאותה ליד שאוחזת בירק ..
(סורי אם הכאבתי בזכרון משותף..אבל חכו להמשך)
שנים שאני מסתכלת על מנדולינות בחנויות המתמחות, הן מסתכלות עלי חזרה וצמרמורת של זכרון כואב שטוף דם עולה בי
ומעביר חלחלה באצבעות שזוכרות היטב איך הפכו "גוליאנים" לפני שנים רבות כשפגשתי מנדולינה מזדמנת מהסוג הפשוט שלא נותן הגנה נאותה ליד שאוחזת בירק ..
(סורי אם הכאבתי בזכרון משותף..אבל חכו להמשך)
כשראיתי את המנדולינה הזו בחנות שמוכרת ציוד מקצועי למסעדות באיטליה ידעתי שלא אוכל לעמוד בפניה,
על המדף עמדה בגאון מנדולינה יפהפיה "אצילית" מוצקה ואיתנה, עשוייה כולה נירוסטה איכותית ,
והעיקר נראית ממש בטוחה לשימוש שכן מערכת הגנת האצבעות שלה כפולה, מאסיבית ויציבה.
שיחקתי בכאילו, בחנתי מכל זוית - והגעתי למסקנה שאין סיכוי להחתך, האצבעות מוגנות היטב מכל כיוון.
בנוסף היא הגיע עם קופסא מפתה שמכילה המון סוגי סכינים שאפשר להחליף ולקבל צורות שונות בחיתוך.
על המדף עמדה בגאון מנדולינה יפהפיה "אצילית" מוצקה ואיתנה, עשוייה כולה נירוסטה איכותית ,
והעיקר נראית ממש בטוחה לשימוש שכן מערכת הגנת האצבעות שלה כפולה, מאסיבית ויציבה.
שיחקתי בכאילו, בחנתי מכל זוית - והגעתי למסקנה שאין סיכוי להחתך, האצבעות מוגנות היטב מכל כיוון.
בנוסף היא הגיע עם קופסא מפתה שמכילה המון סוגי סכינים שאפשר להחליף ולקבל צורות שונות בחיתוך.
מה ששבר אותי סופית ויצר חיבור נצחי ביננו היה המחיר , שפשפתי את עיני..35 יורו, חישבתי מהר - 175 ש"ח,
מנדולינות מסוג זה בארץ מצאתי כבר אך הן עלו הרבה מאות שקלים - יותר קרוב לאלף!
מנדולינות מסוג זה בארץ מצאתי כבר אך הן עלו הרבה מאות שקלים - יותר קרוב לאלף!
בקיצור- היא שלי ואיתי כאן במטבח להשאר!
לפני כמה שבועות קיבלתי מאודי ספר מתנה- ספר בישול של תפוחי אדמה (נו טוב..הוא מת על תפוחי אדמה..), בין דפי הספר קרצו לי לביבות שהוסבר שם שעדיף להכין בעזרת מנדולינה וזו כל ההשראה שהיתי צריכה כדי לרוץ למטבח להכין..
קפצתי על ההזדמנות לטיסת מבחן בכלי המשחית החדש שלי וסוף סוף העזתי להשתמש בה, ניגשתי אליה באצבעות רועדות ומיקמתי את הסכין המתאימה, את המתכון אילתרתי תוך כדי -כמו שאני אוהבת לבשל:
התחלתי לגרד תפוח אדמה בזהירות מקסימלית , לאט לאט..אך מהר מאוד נרגעתי שכן האצבעות לא נפרסו יחד עם הירקות והתחושה היתה בטוחה.
באצבעות שלמות ושמחה בלב המשכתי וגרדתי את הבצל, והקישואים,
להבדיל מגירור על פומפיה או מעבד מזון, הירקות נפרסו לרצועות ארוכות ומושלמות, ובאופן כזה שלא גרם לפציעה שמוציאה מהם נוזלים,
לתערובת הירקות הוספתי ביצה אחת גדולה, מלח ופלפל שחור שנטחן בו ברגע וחופן נדיב של פרמז'ן שהגיע גם הוא איתי הישר מאיטליה :
את הלביבות טיגנתי בחמאה עד שהזהיבו יפה משני הצדדים :
זה אולי נראה כמו "סתם" לביבה... אבל זה אחר מכל לביבה שאי פעם טעמתי:
הירקות התקבלו פריכים במיוחד, והטעם....עונג צרוף! החיתוך, הפרמז'ן, החמאה - הפכו את הלביבה לחוויה אחרת.
המתכון:
2 תפוחי אדמה בינוניים, שני קישואים בינוניים, בצל אחד, ביצה אחת, חופן פרמז'ן , מלח ופלפל גרוס.
לטגן בחמאה!!!
נ.ב.
כדאי להכפיל ולשלש את הכמות, כי תרצו עוד ועוד מהמעדן הזה...
כדאי להכפיל ולשלש את הכמות, כי תרצו עוד ועוד מהמעדן הזה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה