יום שני, 28 באוקטובר 2013

וונג , חגיגה ויאטנמית תל אביבית

אם אצטרך להישבע על האוכל שאני אוהבת מכל, לבחור סוג מועדף, עם יד על הלב...רק את האמת: אז אשים בצד את האוכל הישראלי, את האוכל האשכנזי של בית סבתותי, אפילו את אירופה על טעמיה המופלאים ואשבע אמונים לאוכל של המזרח הרחוק, אוהבת אותו על כל גוניו וכל איזוריו מהקצה ההודי עד היפני וכל מה שבדרך!
כיוון שאני משתדלת מאוד לדבוק בתזונת פליאו שמדירה מחכי גלוטן וכל הכרוך בו, אני גם בררנית מאוד בביקורי במסעדות, שם אני לפעמים חוטאת חטאים קטנים אך רק כאלה שטמון בהם עונג גדול.
כשהוזמנתי לוונג, לא היססתי אפילו לא לרגע, לאוכל הויאטנמי אני תמיד אומרת כן... מכירה אותו מביקורים בבירות אירופאיות, תמיד מחפשת את הצ'יאנה טאון אם יש , שם הן נמצאות.

הגענו לוונג בערב תל אביבי של סוף קיץ, לאחר הליכה לאורך שדרת רוטשילד התוססת התגלתה מסעדת וונג, למסעדה אזור ישיבה חיצוני, הפנימי צופה אל המטבח הפתוח.

יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

רול אבוקדו עם הפתעות וניחוח יפני

כשמבקשים ממני להכין משהו במטבח אף פעם לא יודעים מה בדיוק יצא משם...
אני נולדתי עם כמה תכונות משונות כאלו שיש בהן גם מן הטוב וגם מן הרע:

א.לא מסוגלת להכין את אותו דבר פעמיים.
ב.לא אוהבת ש"אומרים לי מה לעשות"  = לא מבשלת ממתכונים (אפילו לא מהמתכונים שלי עצמי).

כך שאם תשאלו את אודי איך הוא מגיב לכל מנה חדשה ובמיוחד אם יצאה ממש מוצלחת , זה מה שיענה לכם: "אני גם שמח אבל גם עצוב... כי מאוד נהניתי מהמנה אבל אני יודע שלעולם לא אזכה לטעום שוב את אותה מנה בדיוק..." אך לפני שמרחמים על אודי או כל מי שאוכל ממעשה ידי, תחשבו כמה מעניין להם בפה וכמה יצירתיות קולינרית הם זוכים לחוות!
השבוע, באחד הבקרים, אודי ביקש סלט אבוקדו. מיד הזהרתי אותו שאצלי זה לא סלט אבוקדו כמו שהוא מכין (מועך אבוקדו עם ביצה ומזלף על זה לימון). ניגשתי למטבח וההשראה החלה זורמת...

זה מה שיצא:



הטוויסט העיקרי שקיבל סלט האבוקדו הוא תוספת החזרת שמקנה לו אופי ווסאבי ממש, פלוס מעט ג'ינג'ר, עטוף בדף אורז והפה מפליג לארצות הסושי...

כל העונג הזה, דל מאוד בפחמימות, עשיר בשומן בריא וחלבונים ובעיקר גדוש בהמון הנאה!

המצרכים:

יום ראשון, 13 באוקטובר 2013

דרבי בר דגים פורט TLV - מקום מבטיח במיקום מנצח...


הוזמנו להשקה. היו המון אנשים יפים
ו"בין הרגליים" הסתובבו דוגמניות ומפורסמים.
ומנות לדוגמה חולקו בין המוזמנים
כשרובן, איך לא, עם פירות ים ודגים.
אז הנה מה שהיחצנים כותבים.
תקראו, תפנימו, ותבואו רעבים:  
~~~~~~~~~ 
מסעדת 'דרבי בר דגים פורט' נפתחה בנמל תל אביב
בהשקעה של כ- 6 מיליון שקלים
בחלל המועדון המיתולוגי TLV בנמל תל אביב

יום חמישי, 10 באוקטובר 2013

מוס שוקולד שהוא פצצת בריאות!

היום בבוקר עקרו לאודי שן... האומלל חזר הביתה עם הוראות ברורות מהרופא, לא לאכול שום דבר מוצק/ חם! כששאלתי אותו מה יתאים לו לאכול היום הוא לא חשב יותר משנייה וחצי ואמר: "תכיני לי הר של מוס שוקולד! זה בדיוק מה שאני צריך ורוצה לאכול"... רחמונעס...
כדי להקל על סבלו הרב מהכאבים +רעב... אני כמובן מיד ניגשתי למלאכה, נזכרתי שקראתי לא פעם על מוס שוקולד על בסיס אבוקדו וקפצתי על ההזדמנות לנסות ולהכין אחד כזה.
התוצאה שהתקבלה תוך כ-10 דקות מרגע ההחלטה היתה מוס עשיר, שוקולדי מאוד, קרמי, טעים, מזין ביותר ומספק בטירוף.
אהההה... בריא... מאוד בריא! מתאים לכל המתנזרים מסוכר, מעודף פחמימות, מלקטוז  ומביצים אפילו כשר לטבעונים :)


יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

אהבה בין השמרים... "אופים ושמרים" של גלית והנס ברטלה

הסיפור של גלית והנס ברטלה הוא סיפור אהבה. זוג אופים, שף-קונדיטורים, שחברו יחדיו לחיים סביב התנורים והמערוכים, תוך כדי לישת בצק ביד אוהבת ואמונה. גלית עזבה את הכשרתה האקדמית במתמטיקה לטובת האפייה, בעוד שהנס, שהגיע מגרמניה לשנה, בהזמנת רשת "הילטון" התאהב – בארץ, בגלית וביצירתם המשותפת.
מאוד שמחתי לקבל לסקירה את ספרם החדש, שכן, אני מפרגנת לגלית ולהנס באופן אישי, מהיכרותי אתם במרוצת הקריירה המקצועית שלי.
זכיתי להשתתף יחד עם גלית, בנבחרת שייצגה את ישראל באליפות הבינלאומית לאפייה SIGEP 2007.
אמנם התמחותי היא שוקולד, אך חלקי בתחרות היה פיסול אמנותי בבצק אפוי ,
(את התמונות מהתחרות המיוחדת הזאת והנבחרת שלנו תוכלו לראות כאן: SIGEP BREAD CUP).
במהלך ימי התחרות עמדתי מקרוב על הקשר המיוחד של  גלית והנס, שליווה אותה ב"תמיכה טלפונית" צמודה לאורך כל שלבי התחרות, מה שוודאי תרם ועזר לזכות במקום השני (!).